יש ימים שבהם השמיים כחולים, השמש הזורחת משחקת מחבואים בין עננים, אתה נהנה מהחיים עד שלפתע מגיח ענן שחור שמקדיר את יומך.
"טקס ווינטר הלך לעולמו בגיל 96," השורות רצות מול העין ולוקח לך זמן להבין. "טקס מי?" ופתאום נופלת עליך ההבנה. שיט, זה טקס ווינטר! זה האיש שמאחורי "התקפת המשולש" של ג'ורדן, סקוטי פיפן והקלע התורן מהפינה…
"רגע! הוא נפטר? הרי לפני איזה עשר שנים היה משהו על שבץ מוחי שהוא עבר, לא?"
מוריס פרדריק "טקס" ווינטר נולד ב- 25 בחודש פברואר 1922, רבע שעה אחרי אחותו התאומה מונה פרנסיס אי שם ליד העיר וולינגטון שבטקסס. כשהיה בן עשר נפטר אביו מזיהום וטקס התחיל גם הוא לעבוד במספר עבודות לפרנסת משפחתו. כשהיה בן ארבע עשרה עבר עם אמו וחלק מאחיו ואחיותיו לקליפורניה, שם נדבק בו הכינוי "טקס" ושם גם מצא עבודה כ"בל-בוי" באוניברסיטת לויולה עם פיל וולפרט ופיט ניואל.
לאחר סיום התיכון הוא התחיל ללמוד בקומפטון קומוניטי קולג', ומאחר והיה קופץ במוט מחונן הוא קיבל מלגה לאוניברסיטת אורגון סטייט ונחשב מועמד מוביל לייצג את ארה"ב בקפיצה במוט באולימפיאדת 1944, אולימפיאדה שבוטלה עקב מלחמת העולם השנייה. במקביל לקפיצה במוט הוא היה גם בנבחרת הכדורסל של שתי האוניברסיטאות.
בשנת 1943 ואשתו ננסי התגייסו לצי האמריקאי שם הוא הוכשר כטייס. הוא שירת בחזית האוקיאנוס השקט ולאחר המלחמה שימש כטייס ניסוי ובמקביל כגארד בנבחרת הצי עד שחרורו בשנת 1946.
לאחר שחרורו חזר טקס לאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם הכיר לראשונה את המושג "התקפת המשולש" תחת המאמן סאם בארי, ושם גם הפך לאול אמריקן כקופץ במוט.
לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1947, החל טקס לעבוד כעוזר מאמן באוניברסיטת טקסס ובשנת 1952 קיבל את משרת המאמן הראשי באוניברסיטת מארקט ושנתיים אחרי עבר לאוניברסיטת קנזס סטייט שם אימן משך 15 שנים.
בשנת 1962 הוא פרסם את ספרו The Triple-Post Offense ובשנת 1968 עבר לאמן באוניברסיטת וושינגטון.
ווינטר אימן את יוסטון רוקטס בין השנים 1971-73, לא בהצלחה גדולה מדי – רקורד של 51-78 – וחזר לאמן את אוניברסיטאות נורת' ווסטרן ולונג ביץ' בטייט.
ואז, בשנת 1985, לאחר ששקל פרישה לגמלאות, הוא החל פרק חדש לחלוטין בחייו. ג'רי קראוס, המנכ"ל של שיקאגו בולס, שכר אותו למשרת עוזר המאמן מתוך מטרה שהוא ילמד את מייקל ג'ורדן את התקפת המשולש. בשנת 1989 הגיע פיל ג'קסון למשרת המאמן הראשי בקבוצה בה כבר היתה התקפת המשולש מוטמעת, ושלושתם (בעצם ארבעתם – עם התקפת המשולש) הובילו את השיקאגו בולס לשש אליפויות NBA.
טקס עבר עם ג'קסון גם לליקרס שם הם זכו בעוד שלוש אליפויות NBA (200-2002), ואז פרש לגמלאות אך חזר לשמש כיועץ לליקרס בשנים 2008-09.
ב- 25 בחודש אפריל 2009, כשהייה במפגש מחזור של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קנזס, עבר טקס ווינטרשבץ מוחי. מאז הוא גר עם בנו בראיין ואשתו החולה באלדסהיימר כשהוא משותק בצד ימין וסובל מכאבים עזים.
טקס ווינטר קיבל שלל פרסי הוקרה לאורך השנים. הוא נכנס להיכל התהילה של אוניברסיטאות קנזס וקומפטון קומוניטי קולג', הוא זכה בפרסי מפעל חיים של איגוד המאמנים של ה- NBA ושל היכל התהילה של הכדורסל, ובשנת 2000 יצאה לאור ביוגרפיה על חייו:
Bender, Mark (2000). Trial by Basketball: The Life and Times of Tex Winter
ב- 12 לאוגוסט 2011, הוצג טקס ווינטר בהיכל התהילה של הכדורסל ע"ש נייסמית בידי פיל ג'קסון, כשלצדו בנו כריס שנשא דברים בשמו.
וכעת הלך לעולמו אחד האנשים שהשפיעו יותר על הכדורסל.
יהי זכרו ברוך
יהי זכרו ברוך יהי זכרו ברוך
חתיכת היסטוריה. תודה רבה מולי
למדתי הרבה דברים חדשים על מישהו, שכל מה שידעתי קודם היה 'האיש מאחורי התקפת המשולש'. מתברר שמתחבא שם בן אדם שעשה לא מעט בחיים שלוץ
תודה לטקס וכמובן, תודה לך מולי
זה כמעט תמיד נכון, אתה מתחיל לחפור על מישהו שידוע בזכות דבר אחד מסוים ואז מתגלה לך בן אדם שלם, עולם ומלואו
תודה מולי.
הרבה אנשים טוענים שפיל ג'קסון חייב לו את הקריירה שלו
ובצדק במידה רבה. ג'קסון מנטור אדיר אבל וינטר הוסיף הרבה לצד המקצועי בקבוצות שהלכו יחד.
תודה מולי. אחד מאדריכלי ההתקפה כמו שאנחנו מכירים אותה היום.
גם אני למדתי פרק בכדורסל.
השם נשמע מוכר אבל לא הכרתי את הסיפור בכלל…..
תודה 🙂
אחד ממוחות הכדורסל הבהירים שהיה גאון עם ה-X ןה-Y אבל דווקא כעוזר מאמן בענייני 'תכליס' הוא לא הצטיין במיוחד. אחד ממוחות הכדורסל המקוריים. תודה מולי.
תודה רבה מולי. אחד הגדולים שהשפיעו על הכדורסל, חי חיים מלאים עד גיל 96 המופלג.
תודה מולי. שאפו ענק לך שאתה נותן כבוד לכל הדמויות החשובות האלה
מרתק. תודה רבה מולי, מת על הפינה הזו שלך.
יהי זכרו ברוך..
תודה.
ממש עכשיו קראתי כתבה ארוכה ב"הארץ" על אדם אחר שנולד ב-1922 ונפטר ממש לאחרונה, ישכה שדמי. שדמי נולד בינואר, וינטר בפברואר, שדמי מת בספטמבר, וינטר מת חודש אחריו, באוקטובר. סימטריה מופלאה. מעניין עוד כמה קווים מקבילים נמתחים ביניהם (שניהם היו גיבורי מלחמה!). כמובן, הנסיבות והגיאוגרפיה לקחו אותם למקומות שונים לגמרי. זה שחי במדינה נורמלית היה למאמן כדורסל וזכה לאמן בקבוצות מיתולוגיות, זה שגדל במזרח התיכון היה לקצין צבא ונשא עליו אות קין נורא במשך 60 שנים.
האמת שלא שמעתי על יששכר שדמי, חבל לשמוע. דיברתי איתו קצת בשנה שעברה במסגרת פרויקט במילואים. היה עדיין צלול מאוד.
מוח כדורסל מבריק, אך היה חסר לו את המשהו הנוסף כדי להפוך למאמן גדול. למזלו הוא חבר לחצי השני שלו לקראת סוף הקריירה כדי להזניק אותה מחדש.
ואם כבר מדברים על אנשים שלא איתנו – כמה חשובה היתה התרומה של ג'רי קראוס לאליפויות של הבולס. אנחנו זוכרים רק את הסוף, אבל בשביל סקאוט בייסבול, הוא היה לא רע בכלל…
תודה רבה מולי!
מולי תודה רבה!!